top of page

זיכרון של סריגה שלמדתי מאמי, הופך לצורה מודרנית

חדלה המחשבה, נותר רק המפגש עם החוט.
עולם של סריגה דקוקה, שבו הצורה נולדת מתוך כל עין ועין,
וכל לולאה אוצרת בתוכה מרחב של שקט פנימי.

בילדוותי, עקבו עיני אחר תנועת ידיה של אמי, והסריגה נטמעה בי.
אין זו רק מלאכה.
זהו הדד של שיח עתיק, המותח חוט של קשר אל מעבר לזמן.
הידיים נעות בקצב אחיד, והתודעה מזדככת.

מתוך הדממה שב״אין״ -כמו בתפילה חרישית- נרקמות צורות.
הן מביאות אל היומיום שלך שלווה חרישית ומגע רך של נפש בנפש.

 

קולקציה

  • Facebook
  • Instagram
bottom of page